אושרה וקסלר

"אני יכול" - הדרך לעצמאות

כהורים, אחת המטרות שלנו היא לגדל ילד עצמאי, בטוח בעצמו, בעל ביטחון בבחירות ולקיחת אחריות, בעל יכולת למצוא פתרונות לסיטואציות ולהפעיל שיקול דעת.
עצמאות מתפתחת מרגע הלידה כשלתינוק יש רצון להרים את הראש, לגעת בחפצים, לזחול ולעמוד.
יכולת ההליכה זו קפיצה לעצמאות וחופש ובהדרגה העצמאות הזו מתפתחת לתחומים שונים כמו עלייה וירידה במדרגות, יכולת בחירה בנושאי ביגוד, אוכל, משחקים.
יכולת שליטה בצרכים וגמילה מחיתולים, בחירת חברים ועוד.
הילד משתוקק להתנסות, לחוות, להצליח.
ככל שילד מצליח, הביטחון ואיתו הדימוי העצמי שלו מתחזק, הוא יתנסה בדברים חדשים ותהיה לו יכולת טובה יותר בקבלת החלטות ובהתנהלות חברתית.

איך אנחנו ההורים יכולים לחזק את העצמאות של הילדים שלנו?

  • חשוב קודם כל לזהות את הרצון של הילד לעצמאות ולהיות אמפתי אליו – לעיתים "הפרה רוצה להניק יותר משהעגל מבקש לינוק". עשו הפרדה בין הרצון שלכם לרצון של הילד. עצמאות זהו תהליך שלא ניתן להאיץ בו.
  • עודדו אותו להתנסות וחזקו אותו על הניסיון ולא משנה מה התוצאה: ילד שמוזג לעצמו מים והמים נשפכו: "אני רואה שניסית כל הכבוד, אני בטוחה שבפעם הבאה תצליח, תביא סמרטוט וננקה ביחד". " כל הזמן יוצא לי פיפי בתחתונים" – רק לפעמים והעיקר שאתה מתאמץ.
  • אפשרו לו להתנסות וללמוד במרחב בטוח – בגן המשחקים, בטיפוס מדרגות, במזיגת מים, במשחק בבוץ.
  • בחירות – לילדים בגיל הרך חופש הבחירה הינו מועט. אפשרו לילד לבחור בין שניים-שלושה דברים: אתה רוצה לצחצח שיניים לפני או אחרי המקלחת? אתה רוצה קודם לשחק בקוביות או בפאזל? אתה רוצה ללבוש את החולצה האדומה או הירוקה?
    כשילד בוחר הוא מרגיש משמעותי.
  • הבנה ואמפתיה – לפעמים ילד רוצה משהו וזה ברור לנו שלא נאפשר לו, יחד עם זאת חשוב להקשיב לו ולגלות אמפתיה: "אני יודעת שאת מאוד רוצה ללכת עכשיו לחברה ואת מתגעגעת אליה. עכשיו אנחנו הולכים הביתה ומחר תהיה לך הזדמנות לפגוש אותה"
  • דוגמא אישית – הילדים שלנו צופים ולומדים מאיתנו, אנחנו מהווים מודל משמעותי עבורם. השתדלו להוות דוגמא אישית סביב התנהלות מול תסכולים, קשיים, מטרות והצלחות. השמיעו באוזניהם אמירות כגון: "היו לנו הרבה אורחים היום, עבדנו קשה במטבח ולכולם האוכל היה טעים, נהננו מאוד", "רציתי מאוד לצאת להליכה היום והייתי עייפה מידי, לא נורא – מחר אנסה שוב".

מה לא מומלץ לעשות?

  • לעשות במקומו – "אני רואה שקשה לנעול נעליים, עזוב אני אעשה את זה" במקום אפשר לשאול אם הוא צריך עזרה או להציע לו "אני אעזור לך להכניס את הרגל ואתה תסגור את הסקוצ'ים". סמכו עליו והאמינו בו שיצליח.
  • לדבר בשמומכירים את הסיטואציה שאתם נתקלים בשכנה ששואלת: "איך קוראים לך מתוקה? מה את לא יודעת לדבר?" ואנחנו קופצים כדי לומר: "היא ביישנית", "היא עייפה". גם לבחור לא לענות עכשיו או לא לתת חיבוק/נשיקה שלו באותו הרגע.
  • לגונן יותר מידימלבד מקרים בהם הסיטואציה מסוכנת ויש צורך לשמור על הילד. השתדלו לאפשר לו להתמודד עצמאית גם אם הדבר כרוך בתסכול וקושי. תסכול זהו רגש ממערך הרגשות והתפקיד שלנו זה לעזור לו לצלוח ולהתמודד עם תסכול ולא למנוע אותו.

זכרו הגעה לעצמאות הינה תהליך הדרגתי ואתם שם ללוות אותו בתהליך להעצים ולחזק.

בנק האנרגיה הרגשית
jjj