אושרה וקסלר

"הקול של אמא"

"הקול של אמא"

סדנה נוגעת, מקרבת, מצחיקה, מערטלת ומשחררת לאימהות בהורות ראשונה

  • "כולם אומרים לי: איזה כיף לך! למה אני לא מרגישה ככה?"
  • "אני מתגעגעת אליי. קצת נעלמתי לי"
  • "איפה הזוגיות שלי? הוא רק נושם ואני מתפוצצת"
  • "אני מתנהגת כמו אמא שלי ונשבעתי שזה לא יקרה"

אמהות אחרי לידה חוות טלטלה כנשים, כבנות זוג, כאמהות. לעיתים יש תחושת בלבול, חוסר אונים ובדידות.
יש מחשבות שלא תמיד ניתן להוציא אותן לקול. "הרי יש אלפי נשים שמתחננות לילד ואני מתלוננת?"
כיועצת שינה וכמדריכת הורים, אני נפגשת עם מאות אמהות שרוצות להשמיע את הקול שלהן.
את המחשבות הכמוסות ביותר, את התחושות מהן הן נבהלות ולקבל את ההבנה שהכל בסדר, לגיטימי ומתקבל.

מה יהיה שם?

  • " איך שהיא תצא תתמלאי באהבה"– פנטזיה מול מציאות. הפנטזיה של כניסת התינוק למשפחה, שמייצג את האהבה, את הזוגיות, את המשפחתיות גם מביא איתו הרבה מיתוסים – שבירת מיתוסים ושיח מציאותי.
  • "אני אהיה האמא הסובלנית והאדיבה ביותר עלי האדמות" – איזו אמא אני?. הגישה שלי לאמהות. כמה פעמים הבטחת לעצמך לדבוק בחלום האימא המושלמת? את לא תהיי כמו אימא שלך, חס וחלילה. כשבפועל, סיטואציות בחיים מזמנות תסכול, כעס, חוסר סבלנות שבעקבותיהן מגיעים רגשות האשם.
  • "מה קרה לגוף שלי? הוא הלך לאיבוד…"נשיות ודימוי גוף. סימני מתיחה, סקסיות, נשיות, חזה נפול….- שיח עם המראה שאנו מציבות לעצמנו.
  • "הוא לא יכול להגיע יותר מוקדם? הוא לא מבין שאני צריכה אוויר???"המעבר מזוג למשפחה הינו כמו שיט בסירה. שניים משיטים את הסירה, די ביציבות. פתאום, נזרק סלע לתוך הסירה. סלע יציב, סלע כבד והסירה מטלטלת. עכשיו צריך ללמוד להשיט את הסירה בשלוש.
  • משך הסדנה: 4 מפגשים בני שעתיים

הנרשמות לסדנה מקבלות במתנה
שעת ייעוץ שינה לתינוק! פגישה ששוויה 250 ₪.

הי אושרה,

רוצה להודות לך על סדנת אימהות מעולה, מקצועית ובעיקר מכילה,
שנותנת מקום לכל אמא ולתחושות והרגשות שבאה עם האימהות.
סדנה כל-כך חשובה בעיתוי הנכון
כשהאימהות וכל מה שבא איתה מקבלים פוקוס, מקום לפרוק בו
וטיפים חשובים להתמודדות!!!
שוב המון תודה וכן יירבו סדנאות כאלו.

אמא מאיה

'כשהילד לא רוצה'

'כשהילד לא רוצה'

סדנת גבולות להורים לילדים בגילאי גן ובית ספר יסודי

  • "די, מספיק כבר…כמה אפשר להגיד לך?"    
  • "סיכמנו שאחרי התוכנית אתה הולך להתקלח, קום כבר!"  
  • "מאה פעמים ביקשתי שתאספי את המשחקים, את לא תשחקי איתם יותר"    
  • "לא לקפוץ על הספה עוד פעם אני צריכה להגיד לך?"
  • "מאוחר כבר, תלך לישון"
  • "אמרנו שאוכלים ממתק אחד ודי!"   

אני שומעת את המשפטים הללו ואת הקשיים המלווים בתחומים רבים באינטראקציה עם הילד:
בגן משחקים, בבית סביב האוכל, השינה, מול אחים נוספים, סביב מקלחת וכו'.

בסדנת גבולות ב -3 מפגשים אנחנו ניגע, נבין ונלמד:

  • "מה קורה לי כשמציבים לי גבול?" – מע' היחסים שלי עם גבולות כילד וכמבוגר.
  • "מה הבעיה שילך עם מגפיים בקיץ?" – איך מחליטים אילו גבולות יהיו בבית?
  • "טוב, עוד פעם אחת ודי!" – מתי מתגמשים, אם בכלל?
  • "מה עושים אם הוא לא מפסיק?" מודל גבולות – המודל שעובד עם כל ילד.
  • "קשה לי להגיד לו לא" – העלאת קשיים ועיבודם בקבוצה.
  • זמן כל מפגש: שעתיים

אושרה היקרה,

רצינו לומר לך תודה.
תודה על סדנה מעשירה, מעוררת מחשבה ומלאת הומור.
תודה על כלים חשובים להורים כמוני,
שלא תמיד יודעים מה לעשות במצבים מסויימים.
אנחנו מיישמים ומחכים לסדנה הבאה!

ליבנת וברוך הורים של הילי

סדנת 'שינה טובה'

סדנת 'שינה טובה'

ייעוץ שינה להורים בגיל הרך

  • "כמה פעמים אפשר לקום בלילה? למה היא מתעוררת כ"כ הרבה?"
  • "אני לא מצליחה להניח אותו לרגע, הוא רק מריח את המיטה וצורח!"
  • "לנדנד? להרים? להניק? להקפיץ? מה הוא צריך ממני???"
  • "תקום אתה", "תקומי את", "אני כבר קמתי" "גם אני"…

סדנה בת 3 מפגשים להורים לגיל הרך שחווים קשיי שינה עם הילדים ומבקשים ללמוד להתנהל אחרת ולחזור לישון.בסדנה תלמדו להתבונן על הסיטואציות, להבין אותן, תבחרו מה נכון למשפחה שלכם, לאני מאמין שלכם ומהמקום הזה תקבלו את הכלים שיעזרו ליצור שינוי משפחתי ויחזירו את איכות החיים הביתה.
   לפני תחילת התהליך מתנהלת שיחת טלפון לאבחון והתאמה.

מפגש ראשון

בניית התשתית וצעד ראשון לשינוי
הקשרים חיוביים, חפץ מעבר, טקס שינה, מוצץ, חלונות שינה
ש.ב. – להתחיל ולבסס התנהלות נכונה והכנה לקראת תהליך.

מפגש שני (לאחר שבוע):

כניסה לתוך התהליך
מתן כלים והנחיות מפורטות להתחלת תהליך הירדמות עצמאית.
ציפיות, רגרסיות, תיאור סיטואציות ופתרונן.
כל הורה מקבל חוברת מפורטת להתנהלות התהליך + דגשים והמלצות הממוקדות בילד שלו.

מפגש שלישי (לאחר שבועיים):

שיח קבוצתי על ההצלחות, הקשיים ועל שינויים הצפויים להגיע בהמשך.
סיכום והמשך תמיכה לעוד שבוע.

הקבוצה מהווה כוח משמעותי, חיזוקים ותמיכה במהלך השבוע.
זה מתבצע בתוך קבוצת ווטזאפ פעילה כשאני היד המכוונת לתת דגשים ולדייק.

בנק האנרגיה הרגשית

"בנק האנרגיה הרגשית"

התפקיד ההורי הנו תפקיד תובעני, מתיש ושוחק, הדורש מאגר של אנרגיה רגשית.
כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מותשים? חסרי כוחות? מבצעים 'קיצורי דרך' כי אין לנו כבר מאיפה לתת?
אנחנו מחכים בכיליון עיניים לסופ"ש הזוגי או למפגש החברים כדי להיטען ובינתיים, אנחנו מתרוקנים.
האחריות שלנו כהורים זה להיטען כל יום, כדי שנוכל באמת להיות נוכחים, ולהעניק גם לילדים שלנו אבל לפני הכל לעצמנו.
כי הורה טוב זה הורה שטוב לו.

מה במפגש?

  • האם אנחנו יודעים לאזן בין מה שאנו צריכים לבין מה שאנו רוצים?
  • באיזה תדירות אנחנו מרוקנים את הבנק הרגשי ובאיזה תדירות אנחנו מטעינים אותו?
  • על אילו משיכות רגשיות ניתן לוותר ואיך עושים את הוויתורים הללו?
  • איך שומרים על פלוס בחשבון הרגשי או לפחות על איזון?

מטרת המפגש:

כמדריכת הורים, המטרה שלי היא קודם כל לעזור להורים להבין ולבחור מה נכון למשפחה שלהם, לאני מאמין שלהם. ללמוד להתבונן על סיטואציות מוכרות בצורה חדשה ומהמקום הזה לקבל כלים שיסייעו להם למצוא את 'שביל הזהב'  – השביל שיעזור ליצור שינוי משפחתי ויחזיר את האיזון הרגשי הביתה.

  • זמן המפגש: כשעה וחצי כולל מענה לשאלות

שינויים ומעברים עם ילדים

"שינויים ומעברים עם ילדים"

כל שינוי כרוך בתהליך הסתגלות. כמבוגרים, אנו מבינים את זה. אנו מבינים שלעיתים זה כרוך בחששות וקשיים.
כל אחד מאיתנו, עם הזמן,  סיגל לעצמנו את הכלים והטכניקות איך לצלוח את השינוי בצורה קלה, נעימה ונכונה יותר עבורו.
הילדים שלנו עדיין לא יודעים איך נכון עבורם להיערך לשינוי. כמה הכנה ושיח הם צריכים? מה ירגיע ויחזק אותם? ולפעמים הם כן יודעים. רק לא יודעים להביע את זה.

מה במפגש?

  • "אין חודש שאני לא משנה משהו בבית" – מה העמדה הרגשית של ההורים לשינויים ומה הם משדרים לילד?
  • "לא רוצה חדש" –השלבים במעבר למסגרת חדשה, דירה חדשה, כניסה של אח חדש למשפחה
  • "אמא, אל תלכי" – מהם הסיבות שבגינם ילדים מתקשים ואיך מתמודדים איתם בצורה נכונה?

מטרת המפגש:

התמודדות עם מעברים היא אחד האתגרים המורכבים שעומדים בפני הילד וההורים. התמודדות נכונה וקשובה עם מעברים ושינויים בילדות, מהווה מודל לחיים להתמודדות ואופן ההסתגלות בבגרות. ומכאן חשיבותה הרבה.
מטרת המפגש ליצור תשתית משפחתית, רגשית ומנטלית מתוך הבנה את צרכי הילד, כדי לצלוח את ההתמודדות בצורה טובה, נכונה ומחזקת.

  • זמן המפגש: כשעתיים, כולל מענה לשאלות אישיות
אושרה שלום, ראשית, אני רוצה להודות על המפגש המצוין, על הסבלנות לשאלות והנכונות לענות. ניתן לראות כי רמת הידע והמקצועיות שלך הותירו רושם מצוין על העובדים. בנוסף, האיכות ואופן העברת המפגש היו ברמה גבוהה וניתן לראות זאת במשוב. תודה רבה, דיזראלי בנון רחלי – מרכז פרט

מתי בפעם האחרונה ישנת לילה שלם? מפגש בוקר לאמהות בחופשת לידה בנושא :שינת תינוקות

"מתי בפעם האחרונה ישנת לילה שלם?"

מפגש בוקר לאמהות בחופשת לידה בנושא :שינת תינוקות

כל תינוק נולד עם מזג. יש נוחים יותר, יש נוחים פחות.
יש שישנים שעות על גבי שעות ויש שלא מצליחים לסיים מחזור שינה אחד.
במהלך המפגש אני מלמדת ומעבירה את כל הכלים וההתנהלות הנכונה ליצירת תשתית טובה ובטוחה לשינה טובה לרך הנולד.
מגיל לידה ועד 5 חודשים.

מה במפגש?

  • "זה נכון שביום צריך להרדים באור?" – כללי יסוד ויצירת שגרה נכונה
  • "היא נרדמת בהנקה, זה בסדר?" – כלים להרגעת והרדמת תינוקות
  • "כמה התינוק צריך לישון?" – כמות שעות שינה מומלצות
  • "מתי התינוק צריך לישון?" – זמני שעות שינה מומלצים
  • "אני מפחדת להרגיל אותו לשמיכי" – משמעות חפץ המעבר
  • זמן המפגש: כשעתיים, כולל מענה לשאלות אישיות

הי אושרה,
אני חייבת לך תודה ענקית!!!
הייתי בהרצאה שלך בנושא שינת תינוקות. ההרצאה שלך פשוט גרמה לדברים להיראות אחת.
להבין את הצרכים שלך הילדה שלי, ולספק לה אותם בהתאם. אני שומעת על הרבה אימהות שלא מבינות מדוע הילד עצבני,
ולא חושבות לרגע שהדבר שנחוץ לו זה שינה.
את פשוט מדהימה! הפכת את החיים שלי ושל הבת שלי להרבה יותר רגועים.
ושוב, תודה!
גלית אמא של יהל

מתי בפעם האחרונה ישנת לילה שלם? מפגש ערב להורים בנושא: שינה בגיל הרך

"מתי בפעם האחרונה ישנת לילה שלם?"

מפגש ערב להורים בנושא: שינה בגיל הרך

  • "אני לא מבינה למה הוא מתעורר כל-כך הרבה פעמים בלילה"
  • "איך יכול להיות שבגן פשוט מניחים אותו במיטה והוא מהראשונים שנרדם ובבית….."
  • "למה צריך לפתוח את היום כ"כ מוקדם?"

מפגש מרתק ומעשיר בו תקבלו ידע וכלים פרקטיים ויישומים להתמודדות נכונה עם שנת הלילה, שניתן להתחיל וליישם באופן מיידי.
המפגש מותאם להורים לילדים  בגילאי 6 חודשים ועד לפעוטות בני  3 שנים.

מה במפגש?

  • "היא ישנה איתנו במיטה" – כללי יסוד ויצירת שגרה נכונה.
  • "זה בסדר שהיא נרדמת על הציצי?" – כלים יישומיים להרגעת והרדמת ילדים בגיל הרך.
  • "התינוק שלי מתעורר כל 3 שעות, זה בסדר?" – כמה ומתי תינוק צריך לישון?
  • "מתי להרגיל לשמיכי?" – טקס שינה וחפץ מעבר.
  • "אמא, לא רוצה לישון!" – שינה בגילאי שנתיים – שלוש.
  • זמן המפגש: כשעתיים, כולל מענה לשאלות אישיות

"אני יכול" – הדרך לעצמאות

"אני יכול" - הדרך לעצמאות

כהורים, אחת המטרות שלנו היא לגדל ילד עצמאי, בטוח בעצמו, בעל ביטחון בבחירות ולקיחת אחריות, בעל יכולת למצוא פתרונות לסיטואציות ולהפעיל שיקול דעת.
עצמאות מתפתחת מרגע הלידה כשלתינוק יש רצון להרים את הראש, לגעת בחפצים, לזחול ולעמוד.
יכולת ההליכה זו קפיצה לעצמאות וחופש ובהדרגה העצמאות הזו מתפתחת לתחומים שונים כמו עלייה וירידה במדרגות, יכולת בחירה בנושאי ביגוד, אוכל, משחקים.
יכולת שליטה בצרכים וגמילה מחיתולים, בחירת חברים ועוד.
הילד משתוקק להתנסות, לחוות, להצליח.
ככל שילד מצליח, הביטחון ואיתו הדימוי העצמי שלו מתחזק, הוא יתנסה בדברים חדשים ותהיה לו יכולת טובה יותר בקבלת החלטות ובהתנהלות חברתית.

איך אנחנו ההורים יכולים לחזק את העצמאות של הילדים שלנו?

  • חשוב קודם כל לזהות את הרצון של הילד לעצמאות ולהיות אמפתי אליו – לעיתים "הפרה רוצה להניק יותר משהעגל מבקש לינוק". עשו הפרדה בין הרצון שלכם לרצון של הילד. עצמאות זהו תהליך שלא ניתן להאיץ בו.
  • עודדו אותו להתנסות וחזקו אותו על הניסיון ולא משנה מה התוצאה: ילד שמוזג לעצמו מים והמים נשפכו: "אני רואה שניסית כל הכבוד, אני בטוחה שבפעם הבאה תצליח, תביא סמרטוט וננקה ביחד". " כל הזמן יוצא לי פיפי בתחתונים" – רק לפעמים והעיקר שאתה מתאמץ.
  • אפשרו לו להתנסות וללמוד במרחב בטוח – בגן המשחקים, בטיפוס מדרגות, במזיגת מים, במשחק בבוץ.
  • בחירות – לילדים בגיל הרך חופש הבחירה הינו מועט. אפשרו לילד לבחור בין שניים-שלושה דברים: אתה רוצה לצחצח שיניים לפני או אחרי המקלחת? אתה רוצה קודם לשחק בקוביות או בפאזל? אתה רוצה ללבוש את החולצה האדומה או הירוקה?
    כשילד בוחר הוא מרגיש משמעותי.
  • הבנה ואמפתיה – לפעמים ילד רוצה משהו וזה ברור לנו שלא נאפשר לו, יחד עם זאת חשוב להקשיב לו ולגלות אמפתיה: "אני יודעת שאת מאוד רוצה ללכת עכשיו לחברה ואת מתגעגעת אליה. עכשיו אנחנו הולכים הביתה ומחר תהיה לך הזדמנות לפגוש אותה"
  • דוגמא אישית – הילדים שלנו צופים ולומדים מאיתנו, אנחנו מהווים מודל משמעותי עבורם. השתדלו להוות דוגמא אישית סביב התנהלות מול תסכולים, קשיים, מטרות והצלחות. השמיעו באוזניהם אמירות כגון: "היו לנו הרבה אורחים היום, עבדנו קשה במטבח ולכולם האוכל היה טעים, נהננו מאוד", "רציתי מאוד לצאת להליכה היום והייתי עייפה מידי, לא נורא – מחר אנסה שוב".

מה לא מומלץ לעשות?

  • לעשות במקומו – "אני רואה שקשה לנעול נעליים, עזוב אני אעשה את זה" במקום אפשר לשאול אם הוא צריך עזרה או להציע לו "אני אעזור לך להכניס את הרגל ואתה תסגור את הסקוצ'ים". סמכו עליו והאמינו בו שיצליח.
  • לדבר בשמומכירים את הסיטואציה שאתם נתקלים בשכנה ששואלת: "איך קוראים לך מתוקה? מה את לא יודעת לדבר?" ואנחנו קופצים כדי לומר: "היא ביישנית", "היא עייפה". גם לבחור לא לענות עכשיו או לא לתת חיבוק/נשיקה שלו באותו הרגע.
  • לגונן יותר מידימלבד מקרים בהם הסיטואציה מסוכנת ויש צורך לשמור על הילד. השתדלו לאפשר לו להתמודד עצמאית גם אם הדבר כרוך בתסכול וקושי. תסכול זהו רגש ממערך הרגשות והתפקיד שלנו זה לעזור לו לצלוח ולהתמודד עם תסכול ולא למנוע אותו.

זכרו הגעה לעצמאות הינה תהליך הדרגתי ואתם שם ללוות אותו בתהליך להעצים ולחזק.

בנק האנרגיה הרגשית

בנק האנרגיה הרגשית

אני מתארת לעצמי שלרובכם יש חשבון בנק, שממנו אתם מושכים כסף ואליו אתם מפקידים כסף. כשהמטרה היא שיהיה כסף בפלוס ולהשתדל להימנע מהמינוס.
אותו הדבר לגבי החשבון הרגשי שלנו, האנרגיות שלנו. יש ימים בהם מושכים יותר אנרגיות ומרוקנים את המלאי ויש ימים שאנחנו נטענים ומקבלים כוחות.

התפקיד ההורי זהו תפקיד תובעני, מתיש ושוחק והוא דורש מאגר של אנרגיה. האחריות שלנו כהורים שהחשבון שלנו יהיה בפלוס בטווח הקצר כדי שיהיו לנו אנרגיות כדי לתת לילדים שלנו.

איך אפשר לשמור על החשבון שיהיה בפלוס או לפחות מאוזן?
ישנן 2 אפשרויות: או שאני מפקידים יותר או שאנו מושכים פחות.

לעיתים הציפיה לשינוי היא חיצונית: כשהילדים יהיו יותר טובים, כשהבית יהיה יותר נקי, כשיהיו פחות כביסות, כשהילדים יצאו מהבית….
לפעמים אנחנו מחכים להטענה גדולה כמו: לצאת לסופ"ש עם בן הזוג, מפגש עם חברים, טיסה לחו"ל כדי להיטען ובינתיים….אנחנו מתרוקנים.

השינוי מתחיל קודם כל בתפיסה שלנו אחרת את הדברים
הפקדות באות לידי ביטוי הרבה פעמים בתשומת לב לרגעים הקטנים והיומיומיים:
שיר שאוהבים שמתנגן ברדיו, מחווה קטנה של בן/ת הזוג, אינטראקציה נעימה עם הילדים.
גם להחליט שלא משנה איך עבר הבוקר נפרדים בחיבוק ונשיקה, מלמדת את הילדים סלחנות וגמישות והיא מהווה הפקדה משמעותית לשני הצדדים.

בנוגע למשיכות: ביומיום שלנו יש את המשיכות הרגילות – המטלות שאנו מחוייבים להן. לעיתים יש משיכות בלתי צפויות כמו מחלת ילד.
וישנן המשיכות, שאנו בוחרים בהן כמשיכות – הכעס על ההוא שחתך אותנו בכביש, תסכול גדול על הקפה שנשפך עלינו רגע לפני שאנחנו יוצאים מהבית, עצבים על שהאוטו לא מניע.
בכל מקרה של משיכות, זה איך אנחנו תופסים את הסיטואציה וכמה אנחנו נלחמים בה במקום להצטרף אליה, כי אין לנו יכולת שינוי, זו המציאות וכל הכעס שמתלווה לכך מבזבז אנרגיה אדירה ומרוקן אותנו.
רגשות אשם וייסורי מצפון גם הם משיכות משמעותיות.

תעקבו אחרי החשבון הרגשי שלכם, תערכו את המאזן ברמה השבועית
ואם משכתם יותר מידי ואתם בתחושת התרוקנות,
חפשו מקורות להפקדה כי הם תמיד זמינים.

השגרה, החזרה לשגרה והחופש שביניהן!

השגרה, החזרה לשגרה והחופש שביניהן!

החופש הגיע ואיתו ריח הים, הבריכה, הטיולים והיציאה מהשגרה.
השגרה היומיומית מקנה לנו ולילדנו יציבות, סדר וארגון, ביטחון ושקט.

יציאה מהשגרה נחוצה מאוד לרענון, מילוי מצברים ולמשפחתיות.

יחד עם זאת, חשוב שבזמני חופש ממושך לנסות ולשמור על כמה שיותר עוגנים יציבים:

  • חלונות שינה – להשתדל להרדים את הילדים בזמנים בהם הם רגילים לישון: במנשא, ברכב, בעגלה – פחות חשובה הדרך, יותר חשוב שהם יקבלו מספיק שעות שינה במהלך היום ולא יגיעו עייפים מידי ללילה.
  • שעת השכבה – להשתדל שגם בחופש תהיה שעת השכבה קבועה (פחות או יותר) בלילה.
  • סימני עייפות – זהו את סימני העייפות של ילדכם ותענו להם, אל תמשכו ילד עייף!!! במידה והוא יגיע עייף מידי למיטה, הלילה יראה בהתאם – יקיצות והתעוררויות מרובות. ולמרות שהלך לישון מאוחר מהרגיל, סביר להניח שההתעוררות בבוקר תהיה באותה השעה בה הוא מורגל להתעורר בשגרה (לעיתים אף מוקדם יותר) – אז השתדלו להעניק לו את מס' השעות הרצוי לו (כמה ילד צריך לישון?).
  • הכנה – חלק ממתן יציבות לילד היא הידיעה של מה עומד לקרות, מומלץ לשתף ולהכין את הילד בהתנהלות היום: "אחרי א. הבוקר, הולכים לבריכה ואח"כ הולכים לנוח…."

במקרים בהם לנים מחוץ לבית:

  • חפץ מעבר – לא לשכוח את החפץ האהוב והמרגיע של הילד. כדאי להוסיף את הסדין/שמיכה מהמיטה שלו עם הריח המוכר של הבית.
  • טקס שינה – השתדלו לערוך טקס שינה פחות או יותר כמו בבית אם זה בשילוב סיפור/שיר אהוב/עיסוי לקטנטנים וכו'.
  • מוצצים, מוצצים, מוצצים וכמה שיותר!

לסיום החופש:

אחרי חופש ארוך וממושך עם הילדים אנחנו מייחלים קצת לשגרה,
מומלץ עם תום החופשה לחזור במהרה לשגרת השינה המוכרת.
כשבוע לפני החזרה למסגרות רצוי "להוריד הילוך" – פעילויות קצרות ורגועות יותר.

מאחלת חופשה נעימה ובטוחה,
עם הרבה שעות שינה ומנוחה!

צרו קשר עוד היום ויחד, צעד אחר צעד, נגיע לשנת לילה טובה – כי מגיע לכם.

או התקשרו: 050-9454505